מדיניות מועצה מקומית כאבול בנושא רישוי עסקים

במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים במדינת ישראל, מפרסמת בזאת רשות הרישוי (כאבול) את "המפרט האחיד" – המאחד מסמכים ותנאים, הנדרשים מהמבקש לקבל רישיון עסק או לחדשו (להלן: "מבקש הרישיון"), כתנאי לקבלת רישיון עסק או חידושו.

"מבקש הרישיון" – מבקש הרישיון, ו/או בעל העסק, ו/או מנהל העסק, ו/או המחזיק בעסק.

המפרט האחיד מפורסם בהתאם לדרישות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") ובהתייחס לסוגי עסקים כמפורט בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013 (להלן: "צו רישוי עסקים").

המפרט האחיד ישמש כלי עזר למבקש הרישיון, בבואו לבקש או לחדש את רישיון העסק, כאשר מחובתו ובאחריותו של מבקש הרישיון לבחון עמידתו בכל הוראה אחרת, שאינה חלק מהמפרט האחיד, אשר רלוונטית להפעלתו כדין של העסק המבוקש.

המפרט האחיד כולל את דרישות רשות הרישוי לקבלת רישיון עסק, בשלב זה, ל-13 (שלושה עשר) פריטים/סוגי עסקים, כמפורט להלן, כאשר הרחבת כתיבת המפרט האחיד לסוגי עסקים נוספים, תהיה לאחר אישור שלבי הרפורמה הבאים על ידי הממשלה.

סוגי העסקים עליהם חל המפרט האחיד החל מיום פרסומו באתר האינטרנט של העירייה הם כדלקמן:

פריט 1.1	–	בית מרקחת
פריט 2.1 ה'	–	תיקון מיכלי גז
פריט 2.2 א'	–	תחנת דלק ותדלוק
פריט 3.1	–	בית מטבחיים, בית נחירה, בית שחיטה
פריט 3.4 ג'	–	מכירת חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי
פריט 4.2 א'	–	מסעדה, בית קפה, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום
פריט 5.1 ב'	–	איסוף והובלה של אשפה ופסולת למעט פסולת חומרים מסוכנים
פריט 5.3 ג'	–	הובלתם במכליות של שפכים וקולחין
פריט 6.8 א'	–	ניהול קניון
פריט 7.7 ו'	–	דיסקוטק
פריט 8.4 ב'	–	תחנה מרכזית כהגדרתה בפקודת התעבורה, תחנת רכבת מרכזית
פריט 8.9 א'	–	מוסך מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז)
פריט 10.8ב'	–	אחסון חומרי חיטוי או ניקוי שלא לצורך מכירה במקום

הנחיות לעניין הקריאה, השימוש והחלות של כל חלקי המפרט האחיד

על כל עסק חלות הדרישות מטעם הגורמים הממשלתיים – "נותני האישור" (משרד הגנת הסביבה, המשרד לביטחון הפנים (משטרה וכיבוי), משרד הכלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות ומשרד תחבורה מנהל הגז) וגם הדרישות של "רשות הרישוי" – במקרה זה מועצה מקומית כאבול

המפרט האחיד של עיריית כאבול מורכב משני חלקים: "דרישות כלליות מעסקים" ו-"דרישות פרטניות מעסקים".

מבקש הרישיון – בבואך לקרוא את המפרט האחיד, עליך לעבור ולקיים את כל האמור בכל אחד מהשלבים המוזכרים להלן:

שלב 1: קיום כל דרישות נותני האישור הרלבנטיים לפריט העיסוק/סוג העסק המסוים, המופיעים באתר ממשל זמין.

שלב 2: קיום דרישות רשות הרישוי המופיעות במפרט האחיד של מועצה מקומית כאבול בפרק "דרישות כלליות מעסקים".

יובהר בזאת כי כל הדרישות המופיעות בפרק זה "דרישות כלליות מעסקים" הינן חלק בלתי נפרד ומחייב מהמפרט ועל מבקש הרישיון לעמוד בהן ככל שהן רלבנטיות לעסקו. באחריות מבקש הרישיון לקרוא את הדרישות הכלליות, לבחון אלו מדרישות אלו רלבנטיות לגבי עסקו ולקיימן. זאת בנוסף לאמור בפרק דרישות פרטניות מעסקים.

שלב 3: קיום דרישות רשות הרישוי המופיעות במפרט האחיד של כאבול בפרק "דרישות פרטניות מעסקים".

באחריות מבקש הרישיון לקרוא את הדרישות הפרטניות המופיעות בטבלה, תחת מספר הפריט הספציפי של עסקו ולקיים את כל הדרישות והמגבלות המופיעות תחת מספר פריט זה.

דרישות רשות הרישוי – מועצה מקומית כאבול

דרישות כלליות מעסקים

יובהר בזאת, כי כל הדרישות הכלליות המופיעות בפרק זה הינן חלק בלתי נפרד ומחייב מהמפרט ועל מבקש הרישיון לעמוד בהן, ככל שהינן רלוונטיות לעסקו (וזאת בנוסף לאמור בפרק "דרישות פרטניות מעסקים").

1. כללי
   • אין בדרישות המפורטות להלן, לעניין כל פריט עיסוק, כדי לגרוע מחובתו של מבקש הרישיון למלא אחר כלל דרישות נותני האישור הרלבנטיים לאותו פריט עיסוק, וכל דרישות חוק רלוונטיות אחרות, גם אם תקבענה בהמשך.
   • אין באמור במסמך זה כדי לפטור מבקש הרישיון מקיום דרישות כל דין החל עליו אף אם הוראות הדין אינן מפורטות במסמך.
   • בנוסף, מבקש הרישיון בתחומי מועצה מקומית כאבול, יפעיל את עסקו בהתאם לחוקי העזר העירוניים הרלבנטיים לפעילות עסקו.
   • מסמך זה אינו מהווה רישיון עסק. מי שמנהל עסק ללא רישיון עובר על החוק ויהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
   • אין באמור במסמך זה כדי לפטור את המבקש רישיון, מהגשת בקשה ומקבלת אישורים מתאימים לפי החוק ולפי כל דין.
   • במידה וקיימים/מופעלים בעסק, עיסוקים נוספים החייבים ברישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג – 2013 (למשל – אטליז הנמצא במרכול), יחולו עליהם גם התנאים המסוימים שבמפרט האחיד, לגבי כל אחד מאותם עיסוקים.
   • על מבקש הרישיון או מבקש הרישיון לעמוד גם בהוראות תכנית בניין עיר ו/או הוראות היתר הבניה החלים על העסק הרלוונטי.
   • הדרישות הכלליות הנ"ל, רלבנטיות למפרט הנוכחי (הכולל 13 פריטי עיסוק). העירייה שומרת לעצמה את הזכות להוסיף או לגרוע מהדרישות הכלליות במפרטים הבאים שיפורסמו ביחס לשאר פריטי העיסוק בצו רישוי עסקים.
   • כל שינוי בהוראות כל דין, החל על העסקים נשוא דרישות אלה, יחול עליהם מיום פרסומו כדין ויחייב את העסקים.

2. פסולת
3. מבקש הרישיון יקיים את כל הדרישות המופיעות בחוק עזר מועצה מקומית כאבול (איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הניקיון), התשע"ג – 2012. >> דרישות חוקי העזר העירוניים לכאבול פינוי אשפה תשמ"א – 1981, תברואה וסילוק מפגעים תש"ל – 1970.
   • מבקש הרישיון יפנה את הפסולת הנוצרת בעסקו למכלי אשפה ירוקים שירכשו על ידי מבקש הרישיון.
   • כמות מכלי האשפה, נפחם ומיקומם, בהתייחס לכל עסק, ייקבעו על ידי מחלקת התברואה והסביבה ברשות, בהתאם לגודל העסק, עיסוקו, מיקומו בעיר ותדירות הפינוי מהאזור בו נמצא העסק. הפרטים האמורים יועברו למבקש הרישיון על ידי מחלקת התברואה והסביבה .
   • במהלך 3 השנים הקרובות, עסקים, שיוגדרו על ידי הרשות, כיוצרים כמות גדולה של פסולת, יחויבו לפנות את הפסולת הנוצרת בעסקם, על חשבונם, באמצעות קבלנים מאושרים על פי חוק ולאתרים מאושרים על פי חוק או באמצעות הרשות – הכול על פי הנהלים שיקבעו מעת לעת על ידי הרשות ושיימסרו למבקש הרישיון.
   • מבקש הרישיון המפנה את הפסולת הנוצרת בעסקו באמצעות קבלנים, כאמור בסעיף 2.4 (ולא אמצעות הרשות), ישמור את מסמכי הפינוי המאשרים הטמנת הפסולת באתר מאושר, בעסק, למשך 3 שנים לפחות ויציגן לרשות לבדיקה – על פי דרישה.
   • פסולת נייר, זכוכית, ו/או כל זרם אחר שהוא בר מחזור, יפונו על ידי מבקש הרישיון לפחים ייעודיים שיוצבו על ידי הרשות ו/או לאתר מחזור מאושר על פי חוק.
   • פסולת חומרים מסוכנים כהגדרתה בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"א – 1990 , תועבר אך ורק לאתרים מאושרים על פי חוק .
   • פסולת אלקטרונית תפונה על פי ההסכמים שיהיו קיימים מעת לעת עם הגוף המוכר על ידי מדינת ישראל לטיפול בסוג פסולת זה.חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב—2012).
   • בכל מקרה שהוראות הדין יקבעו חובת מחזור בתחומים נוספים ו/או חובת מחזור שונה מן המפורט בפרק זה, יחולו הוראות הדין.
   • בנוסף, כל עסק שאגב פעילותו מייצר פסולת קרטונים, יטפל בפסולת זו על פי אחת מהאפשרויות הבאות:
     • יוציא את הקרטונים, משוטחים וקשורים, על פי הנחיות הרשות, בשעות ובמועדים שייקבעו ויפורסמו על ידי הרשות מעת לעת.
     • ישליך את הקרטונים לכלוב ייעודי שהוצב על ידי הרשות.
     • עסקים מסוימים שיוגדרו על ידי העירייה, בהתאם לשיקול דעתה בהסתמך על גודל העסק וכמות פסולת הקרטון הנוצרת בו, יחויבו לרכוש ולהפעיל מכבש קרטון ויפנו את פסולת הקרטון, על חשבונם, לקבלן מאושר על פי דין. מבקש הרישיון ישמור את מסמכי הפינוי המאשרים הטמנת הפסולת באתר מאושר, בעסק, למשך 3 שנים לפחות ויציגן לרשות לבדיקה – על פי דרישה.
   • חל איסור מוחלט על שפיכת פסולת לכלובי קרטון או למכלים אחרים המיועדים לפסולת מחזור.
   • מבקש הרישיון שבעסקו נוצרת פסולת של מזון מן החי, כגון בשר או דגים, יאסוף את הפסולת האמורה בשקיות פלסטיק עבות וקשורות היטב, ויפנה את השקיות לכלי אצירת האשפה או למכולה סגורה, שתידרש על ידי הרשות מעסקים מסוימים, בתדירות של אחת ליום לפחות.
   • מבקש הרישיון יטאטא וינקה את המדרכה הגובלת בעסקו, יאסוף את האשפה שנמצאה על המדרכה הגובלת בעסק וישמור על המראה והמצב התקין והנקי של עסקו – לרבות החזית, בכל עת.

3. שפכים

כל העסקים חייבים להתחבר למערכת הביוב העירונית

• מכשירים למניעת זרימה חוזרת (מז"ח)
  • כל עסק, כהגדרתו בתוספת ל- "תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב – 1992, יתקין מכשיר מונע זרימת מים חוזרת למערכת מי שתייה (להלן מז"ח), בקטע הצינור שבו מקבל העסק את המים שלו תאגיד המים העירוני – מי עירון, כאמור בתקנות.מבקש הרישיון ישלח למחלקת רישוי עסקים ותאגיד המים עירון את אישור התקנה של המז"ח.
    • מבקש הרישיון יחזיק את המז"ח במצב תקין בכל עת ויבצע בדיקה שנתית על ידי מתקין מוסמך – כהגדרתו בתקנות האמורות (באחריותו המלאה ועל חשבונו של מבקש הרישיון) .
    • במידה ונתגלו בבדיקה זו ליקויים, יתקן מבקש הרישיון את הלקויים, מידיית ויבצע בדיקה חוזרת למז"ח, על ידי מתקין מוסמך.
    • תוצאות הבדיקה השנתית של הבודק המוסמך ו/או הבדיקה החוזרת, יועברו למחלקת רישוי עסקים ובמקביל יישמרו בחזקת מבקש הרישיון ל-3 שנים לפחות.

• • שפכים תעשייתיים (לא סניטרים) שמקורם מפעילות העסק ,יוזרמו למערכת הביוב העירונית רק לאחר שעמדו בערכי הסף הרלבנטיים לשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני, כאמור בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014 .
  • מבקש הרישיון של אחד מסוגי העסקים המוזכרים בתוספת השלישית של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014
  • נדרש לבצע דיגום שפכים.
  • מבקש הרישיון יממן את עלות ביצוע הדיגומים שיתבצעו אצלו על ידי תאגיד המים העירוני- מי הגליל בהתאם לתעריפים שנקבעו בכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תשע"א-2009.
  • מבקש הרישיון מבין עסקים, כמפורט בסעיף 3.3.1, יתקין על חשבונו שוחת דיגום בתא הביוב האחרון של העסק, לפני נקודת התחברותו לביוב העירוני, או במקום אחר, כפי שיורה לו תאגיד המים מי עירון. במידה וקיימות מספר נקודות הזרמה לביוב העירוני, תותקן נקודות הדיגום על פי דרישת תאגיד המים מי עירון.
  • בכל מקרה של חשש לחריגה מערכי הסף הרלוונטיים לשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני, כאמור בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014, באחריותו המלאה של מבקש הרישיון לדווח על כך לתאגיד סובב שפרעם באופן מידי, ולפעול בהתאם להנחיות התאגיד והמשרד להגנת הסביבה, על מנת להביא לתיקון התקלה.
  • מפעלים לעיבוד מזון לסוגיו (לרבות חמוצים, בשר, דגים ועופות, חלב ומוצריו), יידרשו להקים מתקן קדם טיפול לטיפול בשפכים על מנת להביאם לערכים הנדרשים בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014 .
  • בכל מקרה בו הותקן בעסק מתקן לטיפול בשפכים (לרבות מפריד שומנים), שוחת הדיגום תוקם ביציאה ממתקן הטיפול בשפכים ולא כנדרש בסעיף 3.3.3.
  • עסק מסוג בית בד יפריד את זרם "מי העקר" מזרם השפכים התעשייתיים ו/או הסניטריים יאגור אותם בנפרד ויטפל בהם על פי חוק ודרישות המשרד להגנת הסביבה.

4. מניעת רעש וריח
   • מבקש הרישיון ינקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת למנוע גרימת רעש בלתי סביר, בהתאם לקבוע בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1992 ותקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990,לרבות עדכוניהם, ככל שיהיו מעת לעת.
   • עסק שנמצא כגורם אפשרי לרעש בלתי סביר, יבצע על חשבונו, באמצעות בודק רעש מוסמך, מדידות רעש. במידה ונמצא שהעסק חורג מערכי הסף שבתקנות שלעיל, יגיש ליחידה הסביבתית משולש צפוני, תכנית להקטנת עוצמת הרעש שנכתבה על ידי יועץ אקוסטי מוסמך.
   • מבקש הרישיון יישם את המלצות התוכנית שלעיל, מיד לאחר שאושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים.
   • מבקש הרישיון לא יגרום ליצירת ריח חזק או בלתי סביר, כהגדרתו ב"נוהל להגדרת מפגעי ריח" של המשרד להגנת הסביבה, כתוצאה מפעילות עסקו.
   • במידה ויש חשש ליצירת ריח בלתי סביר, יגיש מבקש הרישיון, ליחידה הסביבתית, תכנית להפחתת הריח.
   • מבקש הרישיון יישם את ההמלצות שבתוכנית, מיד לאחר שאושרו על ידי היחידה הסביבתית.

5. בעסק שיש בו אחסון, עיבוד והגשה של בשר

הגדרה לצורך פרק זה –

בשר : בשר עופות, דגים ובקר או חלק ממנו, טרי, מקורר, קפוא, מבושל, מעושן, טחון או מעובד בדרך כל שהיא לרבות מוצרי בשר ומוצרים המכילים בשר.

• מבקש הרישיון יעמוד בכל האמור בחוקים רלבנטיים קיימים ו/או חוקים אשר יחוקקו במקומם או בנוסף להם.
• מבקש הרישיון יעמוד בכל האמור בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ"ג – 1983 לרבות הדרישות הנוספות לתקנות אלו ופרוט חלק מדרישות תקנות אלו המופיעות להלן:
• מבקש הרישיון לא ירכוש בשר, מחוץ תחומי הרשות אלא אם כן הבשר מלווה בתעודת בריאות וטרינרית שחתומה על ידי הרופא הווטרינרי של המפעל ממנו נרכש הבשר.
• מבקש הרישיון לא יקבל, לא יחזיק, לא ימכור, לא יכניס ולא ירשה לאחר להחזיק או למכור או להכניס בשר לעסק, שלא עבר בדיקת משנה אצל הווטרינר הרשותי או מי שהוסמך מטעמו וקבל חותמת שהבשר "נבדק והותר".
• מבקש הרישיון שרכש בשר שמקורו כאבול, ישמור בעסק את העתקי כל תעודות המשלוח או החשבוניות והקבלות בגין רכישתו. התעודות תשמרנה בבית העסק במשך 3 חודשים לפחות ממועד הרכישה ותוצגנה לווטרינר העירוני לבדיקה – על פי דרישתו.
• מבקש הרישיון לא יאחסן בשר, באותו מקרר, יחד עם ירקות, סלטים וגבינות.
• מבקש הרישיון לא יגיש בשר ומוצריו שהופשרו או חוממו, יום או יותר לפני יום ההגשה.
• מבקש הרישיון לא יקפיא בשר טרי או בשר אחרי הפשרה.
• מבקש הרישיון לא ישווק ולא ישמיד בעצמו בשר שפג תוקפו. השמדה כאמור תיעשה על ידי הווטרינר העירוני בלבד.
• מקום הכנת בשר בעסק יהיה סגור עם דלתות וחלונות מרושתים למניעת חדירת מכרסמים, עופות ובעלי חיים אחרים.
• כל מוצרי המזון הגולמיים אשר מוחזקים בעסק יהיו עם תווית מקורית של היצרן אשר תעיד על מקורם ועל התאריך האחרון המותר למכירתם.
• אין להחזיק/ לאחסן/ למכור בעסק מוצרי מזון שהתאריך האחרון לשיווקם פג.
• בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ"ג – 1983 ו – בחוק להגנה על בריאות הציבור (מזון) – 2015

6. הצבת כסאות ושולחנות בתחום המדרכה הסמוכה לעסק
   • חל איסור על הוצאת שולחנות וכסאות מחוץ לשטח העסק לשטח ציבורי ו/או לרשות הרבים.
   • חל איסור על הוצאת סחורה מכל סוג שהוא מחוץ לשטח ציבורי ו/או לרשות הרבים.

7. רוכלות
   • רוכלות תתבצע בהתאם לאמור בחוק העזר מועצה מקומית כאבול (רוכלים), התשע"ג – 2013.
   • קישור לחוק עזר

8. נגישות
   • מבקש הרישיון שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי כהגדרתם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, יקיים במלואן את הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק האמור.
   • מבקש הרישיון יגיש לאגף הנדסה בעירייה תכנית לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, אשר הוכנה על ידי מורשה נגישות.